חוק כלים שלובים הוא חוק פיזיקלי הקובע כי גובה פני נוזל בכלים שלובים ישאף להיות שווה.
דוגמה לחוק כלים שלובים ניתן לראות בגובה פני הים. גובה פני הים בכל רחבי כדור הארץ כמעט בכל הימים המחוברים זה לזה. לכן התמוססות הקרחונים בקטבים תביא לעליית גובה פני הים בכל כדור הארץ, ואיים טרופיים שכל גובהם סנטימטרים ספורים מעל גובה פני הים הנוכחיים יכוסו מים.
בדיוק כפי שמים מוצאים את האיזון שלהם בטבע, כך אנחנו נמצאים באיזון עם האנשים, המקומות והדברים המעורבים בחיינו. איזון לא בהכרח מביא לשביעות רצון. לדוגמא- הורה שמשתף פעולה עם מערכת יחסית מנצלת מצד ילדיו. כפי שהיא, מערכת היחסים מאוזנת, הילדים שואבים והאבא ממלא אחר צרכיהם. האיזון הפנימי יופר רק כאשר צד אחד יוזם ניסיון לייצר איזון פנימי חדש אשר מיטיב עמו ובשאיפה מיטיב גם עם הצד השני. במהלך השנים, בונה כל אדם באופן מודע או לא מודע, מערכת איזונים פנימית המורכבת מעשרות אלפי הסכמים אשר בעצם מהווים בעצם את ספר ההיסטוריה הפנימי של האדם כפי שהוא תופס את עצמו ביחס למציאות וביחס לעצמו.
איך אני יודע איפה כדאי לי לאזן מחדש?
כל אדם, ניזון, ממש כמו עץ, בא בסימביוזה עם אנשים סביבו, מעגל משפחתי, בני זוג וילדים, חברים ומכרים, קולגות מתחום העיסוק, הורים במסגרות חינוך של הילדים, חוג, תחביב ועוד, כל אדם בא בסימביוזה עם מקומות מסוימים אשר מהווים את הבד עליו מצוירות חוויות חייו, הבית, החדר, המקלחת, השירותים, חדר המדרגות והמעלית בבניין, השכונה, מקום העבודה, גן השעשועים הציבורי, הקניון, חיק הטבע, יער, ים, חו"ל ועוד ולבסוף, אדם בא בסימביוזה עם דברים מסוימים ובעצם משלם במטבע היקר מכל בכל פעם שבוחר לעסוק באותם דברים, סלולאר, אינטרנט, פייסבוק, יוטיוב, וואטסאפ, מכון כושר, טלוויזיה, אוכל, סיגריות, אלכוהול, חוגים, תחביבים, ספורט, דיאטה, מחשב, פורנו, בתי קפה, קניות ועוד אינסוף דברים שעולים בעיקר זמן.
כדי לדעת בקלות איפה שווה לאזן אני מזמין אתכם לעשות לעצמכם את "מבחן היומן".
המקומות בהם נמצאות מירב שעות הנוכחות שלכם, מירב המחשבות שלכם, האנשיםשמקבלים מכם את רוב הזמן, הדברים בהם מושקע עיקר הזמן, הכסף, המשאבים, שם בדיוק שווה לבחון האם אני שבע רצון באמת מהמצב. אם התשובה חיובית ואני מסכים מול עצמי שאני שבע רצון, סימן טוב, לעבור למקום השני שבו מושקעים משאבים רבים, שוב שואל את עצמי, האם מזה אני שבע רצון? אם התשובה שלילית, מתחילים לעבוד ולשאול שאלות:
- למה אני כאן אם אני לא מרוצה?
- ממה אני באמת מפחד?
- מה אני רוצה?
- האם תיתכן עבורי מציאות שבה אני כן שבע רצון מזה?
- האם הסיפורים הפנימיים שלי מגובים בנתונים אמיתיים, מדויקים, שאפשר באמת לכמת, עובדות?
- ממה בדיוק אני לא שבע רצון?
- במה זה מתנגש לי?
- על אילו ערכים שלי אני מתפשר כשאני פועל כך?
- האם יש לי עם מי להתייעץ?
- אני מוכן לקבל עזרה?
- אני מוכן להכיר בזה שאני בסוג של בעיה?
- אני מוכן להודות בפני עצמי שנכשלתי בזה עד כה אם כל כך הרבה שנים אני לא מרוצה מזה ובכל זאת המשכתי לאכול/לעשן/זוגיות/שעבוד למקום עבודה/למעסיק/אגו/צדקנות/עקשנות/ותרנות/ריצוי…