logo-balance-one

אימון אחד על אחד

פעילות זו מביאה לידי ביטוי את עקרונות היסוד של כל אחת מהתכניות האחרות ומיישמת אותם בתהליך פרטני ואישי בשיטת אחד על אחד. התהליך מורכב מפגישות אישיות עם יועצים מומחים בתחומם ומליווי צמוד לכל מטרה, אישית או עסקית.

יתרונו של ערוץ זה הוא בהתמקדות בנקודות התורפה והחוזק של האדם הנמצא בתהליך וביכולת לספק מענה נקודתי ומותאם אישית בהתאם לצרכים ולנסיבות של כל אחד ואחת.

בסיומו של התהליך ניתן לראות שיפור מיידי, בין אם בהיבט של הפיתוח העסקי ובין אם ברמת ההעצמה האישית, ועל כן הוא זוכה להעדפה בקרב מנהלים ויזמים המעוניינים ברכישת מיומנויות וכלים אישיים ומקצועיים בזמן קצר יחסית.

חוקי היקום סובבים את העץ, עוטפים, יוצרים אינסוף של פיסות מציאות חדשות בכל רגע,  סובבים אותנו, זהו מרחב המחייה שלנו, העולם בו אנו חיים… בינתיים.

בעולם המציאות הפיזית, יכולים אלו להיות חוקים פיזיולוגיים או מדעיים וגם משאבי טבע כמו מים, רוח, שמש ועוד. חוקי היקום הם לא אמת אחת. זו האמת שלי. אלה החוקים שאני מצאתי שקיימים, ומקבילים לחוקים שכולנו מכירים ובכל זאת במשך שנים התווכחו עליהם- כמו העובדה שכדור הארץ עגול. כיוון שאין אמת אחת, אף אחד לא חייב לאמץ את חוקי היקום שלי, אך סביר להניח שההכרות איתם, תוכל לקדם אתכם.

חוק כלים שלובים הוא חוק פיזיקלי הקובע כי גובה פני נוזל בכלים שלובים ישאף להיות שווה.

דוגמה לחוק כלים שלובים ניתן לראות בגובה פני הים. גובה פני הים בכל רחבי כדור הארץ כמעט בכל הימים המחוברים זה לזה. לכן התמוססות הקרחונים בקטבים תביא לעליית גובה פני הים בכל כדור הארץ, ואיים טרופיים שכל גובהם סנטימטרים ספורים מעל גובה פני הים הנוכחיים יכוסו מים.

בדיוק כפי שמים מוצאים את האיזון שלהם בטבע, כך אנחנו נמצאים באיזון עם האנשיםהמקומות והדברים המעורבים בחיינו. איזון לא בהכרח מביא לשביעות רצון. לדוגמא- הורה שמשתף פעולה עם מערכת יחסית מנצלת מצד ילדיו. כפי שהיא, מערכת היחסים מאוזנת, הילדים שואבים והאבא ממלא אחר צרכיהם. האיזון הפנימי יופר רק כאשר צד אחד יוזם ניסיון לייצר איזון פנימי חדש אשר מיטיב עמו ובשאיפה מיטיב גם עם הצד השני. במהלך השנים, בונה כל אדם באופן מודע או לא מודע, מערכת איזונים פנימית המורכבת מעשרות אלפי הסכמים אשר בעצם מהווים בעצם את ספר ההיסטוריה הפנימי של האדם כפי שהוא תופס את עצמו ביחס למציאות וביחס לעצמו.
איך אני יודע איפה כדאי לי לאזן מחדש?

כל אדם, ניזון, ממש כמו עץ, בא בסימביוזה עם אנשים סביבו, מעגל משפחתי, בני זוג וילדים, חברים ומכרים, קולגות מתחום העיסוק, הורים במסגרות חינוך של הילדים, חוג, תחביב ועוד, כל אדם בא בסימביוזה עם מקומות מסוימים אשר מהווים את הבד עליו מצוירות חוויות חייו, הבית, החדר, המקלחת, השירותים, חדר המדרגות והמעלית בבניין, השכונה, מקום העבודה, גן השעשועים הציבורי, הקניון, חיק הטבע, יער, ים, חו"ל ועוד ולבסוף, אדם בא בסימביוזה עם דברים מסוימים ובעצם משלם במטבע היקר מכל בכל פעם שבוחר לעסוק באותם דברים, סלולאר, אינטרנט, פייסבוק, יוטיוב, וואטסאפ, מכון כושר, טלוויזיה, אוכל, סיגריות, אלכוהול, חוגים, תחביבים, ספורט, דיאטה, מחשב, פורנו, בתי קפה, קניות ועוד אינסוף דברים שעולים בעיקר זמן.

כדי לדעת בקלות איפה שווה לאזן אני מזמין אתכם לעשות לעצמכם את "מבחן היומן".

המקומות בהם נמצאות מירב שעות הנוכחות שלכם, מירב המחשבות שלכם, האנשיםשמקבלים מכם את רוב הזמן, הדברים בהם מושקע עיקר הזמן, הכסף, המשאבים, שם בדיוק שווה לבחון האם אני שבע רצון באמת מהמצב. אם התשובה חיובית ואני מסכים מול עצמי שאני שבע רצון, סימן טוב, לעבור למקום השני שבו מושקעים משאבים רבים, שוב שואל את עצמי, האם מזה אני שבע רצון? אם התשובה שלילית, מתחילים לעבוד ולשאול שאלות:

  • למה אני כאן אם אני לא מרוצה?
  • ממה אני באמת מפחד?
  • מה אני רוצה?
  • האם תיתכן עבורי מציאות שבה אני כן שבע רצון מזה?
  • האם הסיפורים הפנימיים שלי מגובים בנתונים אמיתיים, מדויקים, שאפשר באמת לכמת, עובדות?
  • ממה בדיוק אני לא שבע רצון?
  • במה זה מתנגש לי?
  • על אילו ערכים שלי אני מתפשר כשאני פועל כך?
  • האם יש לי עם מי להתייעץ?
  • אני מוכן לקבל עזרה?
  • אני מוכן להכיר בזה שאני בסוג של בעיה?
  • אני מוכן להודות בפני עצמי שנכשלתי בזה עד כה אם כל כך הרבה שנים אני לא מרוצה מזה ובכל זאת המשכתי לאכול/לעשן/זוגיות/שעבוד למקום עבודה/למעסיק/אגו/צדקנות/עקשנות/ותרנות/ריצוי…

לדוגמא תמונה של מישהו שרואים את הרובד החיצוני שלו ואת הרובד הפנימי …למשל תמונה של אדם מחייך ובתוך הראש קופצים אנשים…. או כל תמונה שמראה מה הולך בתוך הפנימיות שלנו. 

כדי שיקרה מבחוץ- צריך להיות בפנים.

לדוגמה: ספה- היסודות מבפנים קובעים את איכותה, רכב- רכיבים פנימיים, פסנתר, עוגה- איכות החומרים ועוד אין סוף דוגמאות.

מה מייצר תוצאות? הוויה מבפנים!

אמרנו שמה שמייצר תוצאות זה הפנים אל החוץ,

וזה נכון גם לגבי העץ שלנו.

אדמה, שורשים וגזע- IN- כלומר חוקי היקום, אמונות והוויות.

ענפים ופירות- OUT- התנהגויות ותוצאות זה החיצוני.

את זה אנחנו מקשרים למודל א.פ.ר.ת. על פי המודל של באלנס טיים.

אירוע והתגובה הם חיצוניים בדיוק כמו ענפים ופירות (התנהגות ותוצאות).

והפרשנות והרגש הם פנימיים (ומבוססים על חוקי היקום, אמונות והוויות).

לדעת להגיד תודה על הדברים הטובים הגדולים והקטנים שיש לנו בחיים לדוגמא תמונה של המילה תודה במלא שפות או מלא תמונות קטנות של פעולות יומיומיום כמו צחצוח שיניים, לעמוד על הרגליים וכדומה….

 

רוב הדברים בחיינו הם טובים, העניין הוא שיש לא מעט דברים שלא מתויגים כטוב ואז קל לנו יותר "לפספס" אותם- כי לא הייתה עליהם תווית של טוב.

למה אנחנו מתייגים את הלא טובים בצורה כל כך שיטתית, ואת הטובים אנחנו לא מתייגים בצורה שיטתית? לפעמים זה מניע אותנו לפעולה, אין לי ציפיות אין לי אכזבות.

תעלה על המגרש. אולי קבוצה שלמה של אנשים רצים ומישהו מסתכל מהצד ומחכה מתי להצטרף …אולי תמונה של אישה מול המראה שכתוב עליה do it

כמעט ואין דברים בחיינו שלא ניתנים לשינוי. כמעט הכל ניתן לשינוי קצת, שינויים קטנים.

ספירלה- רק תייצר תנועה, כל הזמן יהיו שינויים.

אחרת בשינויים גדולים אנשים מההתחלה מוותרים על לעלות למגרש.

רוב המצבים הם לא סופיים ולא מוחלטים, לדוגמה: מצב כלכלי, מצב משפחתי, מראה חיצוני ועוד.

תעלה למגרש- כיוון שכמעט הכל ניתן לשינוי, כל מה שאתה צריך לעשות- זה לעלות למגרש! דוגמאות לעלייה למגרש:

ירידה במשקל אחרי לידה- תתחילי בקטן, תתלבשי ספורטיבי וצאי מהבית.

אחרי גירושים- לפני דייטים, צאי לבד בבית קפה, כבר יתחילו איתך. רק תירשמי לאתר הכרויות.

משכיר לעצמאי- קצת פחות שעות, קצת יותר מה שאתה אוהב וזה באותה משכורת.

אנחנו רק צריכים למצוא נקודת התייחסות חדשה.

כמגננה אנחנו הרבה פעמים נותנים נקודת התייחסות נמוכה בכוונה, כדי לא להרגיש פראיירים.

כל עוד אנחנו פועלים על פי תבנית של השוואה- אנחנו אף פעם לא נהיה מרוצים, כי אנחנו עושים השוואה עם אנשים שהם יותר מאתנו. אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו ולא להיות עסוקים בהשוואות.

כל אחד מדבר מאיפה שכואב לו, או ממקום שטוב לו. לכל אחד מאתנו יש את האמת שלו על סמך הניסיון שלו ולכן חשוב מאוד לבחור את היועצים שלך בחוכמה.

אם כל החברים שלך שמנים, אז אתה תרגיש שזה בסדר להיות שמן, זו תהיה כנראה האמת שלך. אם כל החברים שלך שכירים, ירגיש לך טירוף לצאת ולהיות פתאום עצמאי.

בחוק של עובדות ונתונים, אנחנו פועלים מהמקום של ההיגיון, אנחנו מנסים לכמת דברים, להסתכל עליהם בעיניים אובייקטיביות, במקום להסתמך על תחושות בטן או רגשות.

כמו למשל תחושה של: "אתה אף פעם לא עושה שום דבר לטובת הבית".

רגע, בואו נעצור ונסתכל על העובדות והנתונים…

 

או למשל בעל עסק שאומר שהעסק שלו במצב קטסטרופלי ובפועל הוא נמצא ב-40,000 ₪ פלוס בבנק.

יכול להיות שזה לא מצב טוב מבחינתו, אבל זה גם לא מצב קטסטרופלי.

מה עושים עם העובדות והנתונים?

בוחנים את הרצון החופשי ואת היחס בין מה שרצית לבין מה שגילית שיש בפועל.

לפעמים הסיפורים שלך מסתברים כלא נכונים.

לפעמים אנחנו כל כך "מאוהבים" בסיפורים של עצמנו, הם בהכרח משרתים אותנו, אחרת הייתי נפרד מהם. בגלל שזה סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו במשך שנים, שגדלנו על פיו, קשה לנו מאוד לקבל את העובדה שלפעמים הסיפורים שלנו לא נכונים או לא תואמים את המציאות.

לדוגמה: עצמאית שאומרת שכדי לפתוח עסק חייב הון התחלתי. זה הסיפור שלה,

של אבא ואמא שלה ששניהם עצמאיים, שגידלו אותה בתפיסתה, שאם אין לך כסף את לא שווה כלום.

הסיפור הזה לא בהכרח נכון, בטח לא במקרה שלה. היא לא בעלת מסעדה שאכן צריכה הון התחלתי, היא מעצבת פנים.

כל אדם במהלך חייו נקלע למצבים המתפרשים אצלו כמצבים לא נוחים, לא נעימים, מקומות, אנשים ודברים שמזכירים לו חוויות קשות או לא נעימות מהעבר, תקבל או תטפל ואז פשוט תשחרר.

סגירת מעגל והסליחה היא אקט אגואיסטי, במטרה לנקות את עצמנו.

נפגעת- נפגעת- השאלה איך אתה מתמודד עם זה. אל תהיה מופעל, אלא תבחר בחירה חופשית.

לדוגמה: קבעתי לקפה עם חבר והוא אמר לי שהוא חולה ולא יוכל להגיע ופתאום אני שומע שבאותו זמן הוא ישב בבית קפה עם חבר אחר.

תסגור את זה עם עצמך, תטפל ותתמודד עם החבר או שתשחרר.

תקבל או תטפל- תקבל- זה לא קשור אליי, זה שלא.

או תטפל- תתמודד עם החבר.

אחרי שעשית תקבל או תטפל- פשוט תשחרר.

בחיים שלנו אנחנו נמצאים תמיד בסימביוזה, עם

אנשים, מקומות ודברים.

חשוב מאוד שנהיה בסימביוזה שמקדמת אותנו ולא להפך. דוגמאות לדברים- טלוויזיה, אוכל, פלאפון, סיגריות.
עד כאן עשרת חוקי היקום!

"תודה לך שהיית במקום הנכון ובזמן הנכון. תודה שהעזת לא להיות מנומס ולהגיד בפנים את מה שידעתי עמוק בפנים ולא העזתי בעצמי להעלות על פני השטח. תודה על האיכפתיות, המסירות והדאגה שגרמה לי להתמודד עם הפחדים ולבגיע לשפר את עצמי. תודה שהאמנת, חיזקת והארת שמחות קטנות שבקרוב חהפכו לגדולות"
מור